חבל זלצבורג עם קצת גרמניה (לגולנד ומינכן)

אז לקחנו את הרכב. הורדתי את המשפחה בטרמינל 3 ונסעתי לשים את הרכב חניות לטווח ארוך (495 ש"ח ל 11 ימים).
הבן שלי ישן כל הנסיעה וכשהתעורר וראה מטוסים שאל בתמימות אם הגענו.
התאפקתי (אבל ממש חזק) לא להגיד לו"הגענו? מה זאת אומרת? אנחנו כבר חזרנו. מה, ישנת כל הטיול?", אבל לא היה לי לב :)
הטיסה איחרה בחצי שעה שזה ממש בקטנה בהתחשב בעובדה שיצאנו 4 שעות לפני והתהליך זרם לאט. לא בגלל שהיו הרבה אנשים אלא שזה פשוט לוקח יותר זמן עם ילדים.
בסוף העברנו שעה בדיוטי פרי ועלינו על המטוס.
נחתנו במינכן באזור 20:00. כשהמזוודות הגיעו גילינו שבאחת מהן יש סדק די גדול. הנציגה של לופטנזה הציעה על המקום מזוודה חדשה מהניילון וסגרה את הסיפור מבלי להתווכח. תענוג.
לקחנו את הרכב מיורוקאר - פאסט סטיישין, מה שהכיל בקלות את 2 המזוודות הגדולות + עגלה ונסענו למלון שהיה ממוקם כ 20 דקות מהשדה.
הגענו ללא בעיה. בקבלה השאירו את המפתח בכספת. נכנסנו לחדר שהיה מושלם למשפחה עם 3 ילדים. מיטת התינוקות כבר היתה מוכנה, והלכנו לישון

בתכלס זה לא היה בתכנון שלי. גם לא רציתי להתפרס על שטח גדול בטיול. רציתי להתמקד ביעד שתכננתי. שקראתי עליו. שלמדתי אותו.
אבל אף אחד לא באמת שואל אותי אז קניתי מראש כרטיסים ללגו לנד בתוספת ספיד-פס מורחב שמאפשר להמתין לכל מתקן מספר דקות (במקום להמתין את האנשים שבתור).
בבוקר ירדנו עם המזוודות וגיליתי שבניגוד לנאמר לי כן יש אופציה לארוחת בוקר ביום שני. התעניינתי בעלות ונאמר לי שזה 11 יורו. שאלתי את הפקידה האם היא חישבה לכל המשפחה והיא אמרה שכן. הייתי מופתע וזרמנו על הארוחה במלון.
כשיצאנו הלכנו 200 מטר לכיוון סופר על מנת להצטייד במים וחטיפים לילדים.
ביציאה התחיל קצת גשם אז הלכתי חזרה ולהביא אתה רכב, לאסוף את המשפחה, ונסענו שעה וחצי עד שהגענו ללגולנד.
אני תכננתי להגיע עם הפתיחה, ב 10:00, אבל עד שהגענו היה כבר 11:20. חנינו די קרוב והטיפות פסקו. השמים קצת יותר התבהרו ונכנסו לפארק.
בכניסה הסבירו איך להשתמש באפליקציה להפעלת הספיד-פס ויצאנו לדרך.
המקום לא היה מפוצץ באנשים כך שדי נהננו מהמרחב. גם לא חיכינו הרבה לכל מתקן שזה היה בכלל מדהים.
פעמים ירד גשם אבל זה היה בסדר - בכל מקרה היינו צריכים לעשות הפסקת צהרים עם אוכל שעוד הבאנו מוקפא מהבית, ובפעם השנייה שטפטף פשוט נכנסנו לאחד המבנים ששם היה ג'ימבורי עם לגו (מין הסתם) כדי שהילדים יוכלו לשחק.
ב 18:00 המקום נסגר וזו גם השעה שסופית לא היו יותר עננים. השמש יצאה ואנשים התחילו לזרום לכיון היציאה. בדרך עברנו בחלק שבו בנו שכפול של ערים שלמות מלגו.
נכנסנו לרכב, יצאנו מהחניה עם השובר שכבר קניתי ושילמתי מהארץ ונסענו כמה דקות למלון קרוב בגונצבורג שהיה נהדר לילדים.
החדר היה משותף לנו ולילדים. לנו היתה מיטה זוגית ולילדים מיטת קומותיים. בחוץ גינה גדולה עם משחקים לילדים.
לקראת 20:00 נסענו למרכז העיר לאכול במסעדה נחמדה עם מלצרית שהעסיקה את אור לכמה דקות ואיפשרה לנו לאכול בשקט
חזרנו לחדר והלכנו לישון

אם המרחק ממינכן לזלצבורג לוקח בערך שעתיים אז עם התוספת של לגולנד זה לקח בסביבות ה 3-3 וחצי שעות.
לקראת המעבר לאוסטריה קנינו מדבקה לאוטוסטרדות באוסטריה. עולה 10 יורו ל 10 ימים (מינימום).
לבסוף הגענו למלון - Gasthof am Riedl
עכשיו, ראיתי הרבה תמונות מהאזורים שם, וקראתי הרבה על הנופים. קיוותי שאכן התמונות באתר של המלון משקפות את מה שיהיה ונדהמתי כשגיליתי שהמציאות עלתה על הציפיות.
המלון נמצא במקום טיפה גבוה, על שטח גדול.
אנחנו היינו המשפחה היחידה שם. שאר האורחים היו משתתפים של כנס BMW, ומכאן שגם כל הרכבים בחוץ היו של BMW.
החדר היה בקומה 2 והאחרונה עם מרפסת שמשקיפה על העמק הפתוח השוכן בין ההרים הירוקים.
החדר עצמו היה ממש גדול ומרווח, עם הפרדה בין האזור שלנו ההורים והמיטות של הילדים.
בחוץ פינת משחקים מושקעת ובפנים ג'ימבורי מלא בצעצועים.
השמש שוקעת די מאוחר שם (ב 21:00 עדיין יש אור) אז ניצלנו את שארית היום לנוח במלון ולתת לילדים להתרוצץ בחוץ

בבוקר ירדנו לארוחת בוקר מפנקת. התארגנו לדרך.
בחוץ לא היה גשום אבל כן היה מעונן.
נסענו לארמון Heilbronn. כשהגענו התחילו קצת טיפות. מזל שאישתי הביאה 2 מטריות מהבית. אני קניתי עוד אחת במקום.
קנינו כרטיס לסיור בחצר המקום. עד שהתחיל ניצלנו את הזמן לעשות סיבוב בארמון עצמו, בקומה השנייה, מה שארך כ 10-15 דקות. לאחר מכן הגענו לנקודת ההתחלה של הסיור בחוץ. קיבלנו מכשירי הדרכה בעברית (כן כן) והקשבנו להסברים על המזרקות החדשניות (דאז) של המקום.
הסיור בהחלט היה מעניין. גם הילדים נהננו.
בסוף עשינו סביבו קצר בגנים שפתוחים לכולם, ונסענו לזלצבורג העיר.

כשהגענו כבר היה לי רשום מקום חניה שקרוב מאוד למרכז העיר ויחסית זול (חפשו Garage Hypo Nonntal). מה שנחמד זה שהמחסום כניסה לא נפתח עד שמתפנה מקום כך שרק כאשר יוצא רכב אתה נכנס ויודע גם שיש מקום פנוי בפנים.
לפנינו היו 3 רכבים אז גם לא המתנו הרבה.

הסתבבנו בעיר העתיקה והתקדמנו לכיוון הטירה.
קנינו את הכרטיסים למעלית/רכבל בשילוב הסיור. גם שם קיבלנו מכשירי הדרכה בעברית.
בדרך החוצה קניתי לילדים את הבייגל הכי גדול שהם ראו מעולם.
חזרנו לרכב ומשם למלון

בבוקר קמנו ונסענו לעשות את הר דכשטיין ותצפית 5 האצבעות. לצערנו, עקב עבודות תחזוקה, הרכבל היה פתוח רק לתחנה הראשונה, היכן שיש את 2 המערות, ולא הגיע לתחנה העליונה ששם יש את התצפית ומסלולי ההליכה.
קצת התבאסנו אבל החלטנו לנסוע למכרות המלח הקרובים שנמצאים ממש בצמוד לעיירית האלשטאט.
אחרי פעמיים של הלוך ושוב עם הרכב מצאנו חניה ממש במרכז. הבחור בכניסה שמכוון את הרכבים אמר שהעלות לשעה הראשונה היא 4 יורו ומקסימום 16 לכל היום. בדיחה ביחס למדינה שממנה אנחנו מגיעים.
החננו את הרכב והלכנו 7-8 דקות עד לכניסה לרכבל. רכשנו כרטיסים לעוד 40 דקות (שם הכל זה לפי זמנים) ולכן ניצלנו את הזמן לארוחת סנדוויצים בחוץ.
עלינו למעלה לתצפית. אישתי נשארה עם התינוק בחוץ (אין כניסה לגילאיים שלו) ואני והילדים הלכנו לסיור במכרה המלח.
קיבלנו חליפות לבנות ששמרו על הבגדים ונכנסנו בשורה למכרה. המדריך היה מאוד חברותי ונעים. הסביר בגרמנית ולאחר מכן באנגלית. בפנים היו כל מיני מיצגים והקרנות. יש גם 2 מגלשות עץ שהילדים ממש התלהבו מהם והכי חשוב - בסוף כולם יושבים על סוג של מסילה שמחזירה את כולם בנסיעה החוצה.
שעה וחצי סה"כ והילדים נהנו.

לאחר מכן הלכנו למרכז העיר להתרשם מהמקום. האלשטאט נחשבת לאחת העיירות היפות בעולם ומופיעה בהרבה מגזינים.
זה נכון שהיא יפייפיה ומאוד ציורית אבל טיפ טיפה הגזימו לגביה. יש באירופה לא מעט עיירות דומות ויפות.
הצטלמנו וכמובן אכלנו גלידה והלכנו כ 10 דקות למתחם דשא, בכיוון ההפוך ממרכז העייריה, ממש נחמד המוקף במים, שממנו אפשר לראות את העייריה עצמה. ממש מובלע של דשא בתוך האגם.
באזור גם מתקני שעשועים לילדים.
מאחר והשעה התחילה להיות אחרי 17:00 זזנו לאגם גוסאו שהיה כ 25 דקות מאיתנו

הגענו לאגם והחננו את הרכב בצמוד למסעדה. אחד המלצרים אמר שלא צריך לשלם אבל כן צריך לשים כרטיסית זמן (שהגיעה עם הרכב) שמראה מתי החננו. כנראה שיש הגבלת זמן.
האגם ממש יפה. עשינו הליכה במסלול סביב האגם. לא הקפנו את הכל. אפילו לא חצי, אבל נהננו מאוד מהיופי וחזרנו לאזור החניה לארוחת ערב במסעדה ומשם למלון